מכון המחקר ליהדות זמננו משתף פעולה עם יחידות אקדמיות בארץ ובעולם. אנו גאים "בחברים שלנו".
המועצה הישראלית ליחסי חוץ | The Israel Council on Foreign Relations
The Israel Council on Foreign Relations (ICFR) is a non-partisan forum for the study and debate of foreign policy operating under the auspices of the World Jewish Congress. Established in 1989 by the late Dr. David Kimche and a group of prominent practitioners and scholars of international affairs, the Council aspires to stimulate public awareness of world events and insightful discussion of foreign policy issues, particularly regarding Israel, the Middle East, and Jewish affairs.
The ICFR is a favored platform for distinguished foreign visitors who wish to present their views in a nongovernmental setting, and regularly organizes public and closed-door lectures and symposia. Since its inception, the Council has hosted numerous heads of state, prime ministers, foreign ministers and other outstanding guests from abroad, as well as prominent local scholars and politicians. A wide cross section of Israeli society, including government officials, Israeli and foreign diplomats, university professors, leading business people, journalists, and promising students, participates in the activities of the Council, which accommodates a wide range of viewpoints...more.
המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט, אוניברסיטת תל אביב | The Stephen Roth Institute for the Study of Contemporary Antisemitism and Racism
The Stephen Roth Institute for the Study of Contemporary Antisemitism and Racism undertakes academic research and provides a forum for discussion of issues related to antisemitism and racism, their history, and their social, institutional and cultural settings. The focus of the Institute is the social and political manifestations of these phenomena since the end of World War II...more.
המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן, אוניברסיטת תל אביב
המכון מקדם את המחקר וההוראה של הרעיון הציוני, התנועה הציונית, העלייה, ההתיישבות היהודית, היחסים בין יהודים לערבים, הזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי ובין הציונות לבין גורמים לא יהודים בארץ ומחוצה לה. המכון נותן מקום מרכזי לתקופה המעצבת של מדינת ישראל, תקופת המנדט בכלל וליחסים המיוחדים של ההסתדרות הציונית והיישוב עם בריטניה במיוחד. במרוצת הזמן וככל שהתרחבו והעמיקו העיסוק והמחקר האקדמי בסוגיות הנזכרות, הצטרפו לתחומי עניינו של המכון גם היבטים הקשורים בחברה, בפוליטיקה ובתרבות של המפעל הציוני, היישוב היהודי ומדינת ישראל.
המכון מוציא לאור שני כתבי עת המשלבים קריטריונים בינלאומיים בשיפוט אקדמי מחמיר עם רצון להגיע לקהל מתעניין רחב ככל הניתן: 'ישראל' לצד 'The History of Israel'. המכון פתוח לחוקרים המבקשים להעמיק במחקרם, לתרום לכתבי העת של המכון או לתרום לתכניהם וארגונם של ימי העיון בנושאים המעניינים את המכון...להמשך קריאה
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מרכז זלמן שזר הוא תאגיד ממשלתי המוביל את הפצת הידע על תולדות העם היהודי, מקדם את התודעה ההיסטורית בחברה הישראלית והיהודית, מפתח את הידע ההיסטורי בתולדות העם היהודי ומטפח את המחקר האקדמי בתחומים אלה. על פי מורשתו של זלמן שזר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, המרכז חותר לבסס זיקה וחיבור של העם היהודי אל עברו. לשם כך המרכז מקיים פעילויות להרחבת הידע של הציבור על תולדות העם היהודי, להעמקת ידע זה ומטפח ומעודד את המחקר בתחום...להמשך קריאה
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוקם מכוח חוק דוד בן-גוריון תשל"ז-1976 ועל יסוד אמנה שנחתמה בשנת 1982 בין המכון למורשת בן-גוריון ובין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המכון עוסק בלימוד, תיעוד וחקר ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, התרבות, החברה והמרחב הגיאוגרפי של ישראל והתנועה הציונית בהיבטים רב-תחומיים, ומחויב לטיפוח חקר פועלו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל.
במכון, השוכן בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר, הוצאה לאור אוניברסיטאית, ספריה אקדמית, ארכיון ומרכז מידע דיגיטלי. במכון חמישה עשר חברי סגל אקדמי החוקרים מניפה מגוונת של היבטים בתולדות ישראל, ואשר יזמו והקימו שתי תכניות לימוד אקדמיות בתחומי מחקרם: לתואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון, ואת התכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר לתואר שני, הפועלת במכון ובאחריותו. המכון משמש אכסניה לתלמידי מחקר מתקדמים לתואר שלישי ובתר-דוקטורנטים מהארץ ומהעולם...להמשך קריאה
יד ושם
יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נוסד ב-1953 על פי חוק שחוקקה הכנסת, והוא מופקד על הנצחה, תיעוד, מחקר והוראת השואה. מתחם יד ושם משתרע על שטח של מאה ושמונים דונם בהר הזיכרון אשר בירושלים, ובו מוזאונים, מרכזי מחקר וחינוך, אנדרטאות ואתרי זיכרון – אוהל יזכור, בקעת הקהילות, "יד לילד" ועוד.
ב-2019 ביקרו ביד ושם יותר ממיליון אנשים, ועוד מיליונים ביקרו באתר האינטרנט של יד ושם הנגיש כיום בשמונה שפות.
על רקע העניין הגובר ברחבי העולם בשואה ובמשמעותה לא רק לעם היהודי אלא גם במשמעותה האוניברסלית ולנוכח השינויים בדרכי ההנצחה, יד ושם שואף להמשיך ולהנחיל בצורה הרלוונטית ביותר את זיכרון השואה ואת משמעויותיה לדורות העתיד. כדי להתמודד עם אתגרי הנצחת השואה היום, כשבעים וחמש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, יצר יד ושם סביבת הנצחה ולמידה רב-ממדית הבנויה מארבעה מרכיבים בסיסיים...להמשך קריאה
יד יצחק בן צבי
יד יצחק בן צבי היא מוסד ממלכתי שהוקם על פי חוק להמשכת פועלו הציוני, התרבותי, החינוכי והמחקרי של הנשיא יצחק בן-צבי ופועלת ממקום משכנם של הנשיא ורעייתו רחל ינאית בירושלים...להמשך קריאה לחצו כאן.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס] הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה. הלמ"ס הוקמה כהמשך ישיר לפעילותן של המחלקות לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט ושל הסוכנות היהודית שפעלו בתקופת המנדט. בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד הסטטיסטיקן הלאומי המשמש גם כמנהל הלמ"ס, ולצדו המועצה הציבורית לסטטיסטיקה.
הלמ"ס פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב-1972. בפקודת הסטטיסטיקה מוגדרים תפקידי הלמ"ס, אופן עבודתה, חובת הציבור למסור מידע ללמ"ס, חובת הלמ"ס לשמור על סודיות המידע המתקבל וחובת הלמ"ס לפרסם את תוצאות עבודתה...לאתר הלשכה לחצו כאן
מכון ון ליר
מכון ון ליר בירושלים מטפח מחקר בין-תחומי חדשני במדעי הרוח והחברה ומקדם דרכי מחשבה מקוריות להתמודדות עם סוגיות בולטות בציבוריות בישראל, מתוך מחויבות לחברה צודקת, פתוחה ומשולבת במרחב האזורי. באמצעות פיתוח רעיונות חדשים ומציאת שיטות רעננות למחקר ולדיון, המכון שואף לעצב את סדר היום הציבורי בנושאים בעלי חשיבות מכרעת ומשמעות חברתית הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה בישראל.
המכון הוקם על ידי משפחת ון ליר במטרה לקדם את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות, והוא נתמך על ידי קרן ון ליר ההולנדית. מאז 1959 המכון מהווה מרכז מוביל ללימודים מתקדמים ולשיח אינטלקטואלי ציבורי ומשמש חממה מגוונת ותוססת לקהילת חוקרים והוגים בעלי שם בינלאומי. שאיפתו המרכזית של המכון היא לגבש רעיונות פורצי דרך בתחומי החברה, התרבות והמדע ולגלם בערכים אנושיים את הישגי ההגות, הספרות והאמנות – לצורך קידום תרבות האדם...לאתר המכון לחצו כאן
מורשת- בית עדות על שם מרדכי אנילביץ
מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' נוסדה בנובמבר 1961, על ידי קבוצת ניצולי שואה, משרידי הלוחמים בגטאות ובפרטיזנים. מורשת נמצאת בגבעת חביבה. במורשת ארכיון עשיר, הוצאה לאור ומרכז חינוכי הכולל אגף תצוגות ותערוכות, כיתות לימוד ואולמות הרצאות...לאתר מורשת לחצו כאן
מרכז יצחק הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן גוריון
בשנים האחרונות התמקדו במזרח התיכון חלק ניכר מהמשברים העולמיים. קריסת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים (מאז המשא ומתן הכושל בקמפ דיוויד, יולי 2000) והסלמת העימות הישראלי-פלסטיני, כמו גם מתקפת הטרור שהנחית ארגון אל-קאעדה על ארצות-הברית (11 בספטמבר 2001) והמלחמה בעיראק - הובילו לשרשרת אירועים שחוללה שינויים משמעותיים במזרח התיכון ומעבר לו.
התפתחויות דרמטיות אלה הובילו למשברים גם בקרב חברות שונות באזור. המחאה הפוליטית וההתנגדות למדיניות שהתוו מקבלי ההחלטות הינם אחד מסימני הזמן. שגשוגם של אמצעי 'מדיה חדשה', ובהם ערוצי טלוויזיה לווייניים, אינטרנט ורשתות חברתיות – נעשו במהרה לבימות מרכזיות לניהול השיח הציבורי ולעיצובו.
במסגרת פעילותו האקדמית מבקש המרכז לתרום לשיח האקדמי והציבורי באשר להתפתחויות במזרח התיכון בזמננו, כמו גם ביחס להיסטוריה היותר רחוקה של האזור, וכן לסוגיות בנושאי חברה, תרבות ודת...לאתר המרכז לחצו כאן
מרכז אסתר וסידני ראב ללימודי השואה והתקומה באוניברסיטת בן גוריון ומרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה